דווקא בגלל ש"אה וואו" של ג'ימבו ג'יי יוצא כעת, כשלא רואים את האור בקצה מנהרת העצב והתושבים בעוטף (בהם גם הראפר) בקושי התחילו לאסוף את הרסיסים - צריך להעריך את ההחלטה לשחרר אותו כפי שנוצר לפני המלחמה. כך הוא שר על קיום בלתי אפשרי ומופרע בלי טיפת מרירות, ההגשה החיננית מנטרלת את המטען הפוליטי, ומה שהופך אותו לאלבום מנצח היא דווקא מידת האהבה שיש בו
↧