ספרה של הסופרת הקטאלנית, אווה בלתזר, בוחן את סוגיית ההורות והבחירה בה תוך כדי תיאור התפתחותה של מערכת יחסים בין שתי נשים שונות מאוד. מדובר בטקסט שדומה לשירה מבחינת הצמצום שבו ועומס הדימויים והמטאפורות, ואין ספק שהוא חתרני כשהוא משחק באופן חכם עם סטריאוטיפים מגדריים